איך להגיד "לא" ולהמשיך את היום בכיף, בלי ריגשי.

יש לי חבר שאני ממש ממש אוהבת. הוא נשמה ענקית, לב זהב במצב צבירה נוזלי, האיש כולו חיוך תמיד, באמת שאין דברים כאלה.

יום אחד אמרתי לו:

"אתה לא יודע להגיד לא"

הוא ענה לי:

" יש לי 1000 דרכים להגיד "לא" בלי להגיד "לא"...

"אבל הן לא עובדות!" המשכתי להציק, "אנשים לא מבינים וממשיכים לעשות ולבקש דברים שלא מתאימים לך..."

הוא חייך...ואחרי מחשבה מהירה ענה: "ואז אני שולח אותם אלייך..."

מה כל כך קשה בלהגיד "לא"?

זה נושא מורכב אבל בגדול, כשאנחנו אומרים לא, אנחנו מבינים שיש לזה השלכות.

בין אם ברמה הבין- אישית – חברית, ברמה העסקית, או המשפחתית,

חשוב לנו שיחשבו עלינו דברים טובים:

אנחנו נחמדים, אנחנו טובי לב, אנחנו נדיבים, מכבדים, אנחנו לא פוגעים אף פעם באף אחד וכ"ו.

אנחנו מבינים שכשאנחנו מסרבים למשהו, אנחנו עלולים להחשב כ: לא נחמדים, לא טובי לב, לא נדיבים, אנשים שפוגעים, לא מכבדים וכ"ו...

ברור שכבני אנוש שמבינים את המשמעות של הדברים, הרבה פעמים

נעדיף להתפתל ולהמציא סיפורים ל"למה לא" במקום לומר מפורשות את המילה "לא".

אבל אז מה קורה?

כשאתם לא אומרים "לא" – אתם בעצם אומרים "כן... אבל..."

במילים אחרות, הכנסתם את עצמכם לתסבוכת, כי יהיו מעט מאד אנשים שיעריכו את הרגישות הזו אצלכם וכנראה שיהיו יותר אנשים שיתחילו לחשוב עליכם שאתם מניפולטיביים וכמובן שתמיד יהיו כאלו שינצלו את טוב הלב שלכם ואת הרגישות שלכם כדי להשיג את מבוקשם.

ואז:

או שהם ידחקו אתכם לפינה עד שתגידו "כן"

או שהם ידחקו אתכם לפינה עד שתגידו "לא".

בכל המקרים, גם מהפן הריגשי וגם מבחינת ניהול הזמן שלכם –

לא היה עדיף כבר להגיד "כן" או "לא" מהתחלה?

אם אתם מאלו שממש קשה לכם להגיד לא

ולהמשיך את היום בכיף בלי להעסיק את עצמכם בריגשי למינהם,

קבלו 3 צעדים שלא דורשים אומץ

ל"איך להגיד "לא" ולהמשיך את היום בלי רגשי:

1. זהו את תבנית החשיבה שלכם:

לדוגמא, תבנית החשיבה:

א. להגיד "לא" = לא לכבד

ב. להגיד "לא" = יפטרו אותי

ג. להגיד "לא" = אני לא נחמד.ה = לא יאהבו אותי

ד. "להגיד "לא" = לא יקנו ממני

ה. "להגיד "לא" = אני לא בסדר

וכן הלאה...

2. שימו סימן שאלה על תבנית החשיבה:

א. להגיד "לא" = לא לכבד?

האם אפשר להגיד "לא" בצורה מפורשת ועדיין מכבדת?

ב. להגיד "לא" = יפטרו אותי

האם יש אפשרות שיפטרו אותי גם אם אגיד כן?

האם אפשר להגיד "לא" מבלי שיפטרו אותי? –

(בהנחה שלא על כל דבר אומרים לא...)

האם יש דרך נעימה ומכבדת להגיד לא מבלי להסתכן בפיטורין?

האם הסירוב שלי לדבר מסויים הוא הדבר האמיתי שיוביל לפיטורין,

או שיש דברים אחרים שמסכנים את מעמדי במקום העבודה?

נקודה למחשבה: אולי מקום העבודה הזה לא ראוי לי ועדיף שאבדוק מקומות אחרים בהם לא אחשוש להגיד לא ואולי מלכתחילה תהיה הבהרת ציפיות, כדי שלא יעמידו אותי במצבים שלא תואמים את הגדרת התפקיד שלי ואאלץ להתכופף כל הזמן?

ג. להגיד "לא" = אני לא נחמד.ה = לא יאהבו אותי?

האם זה נכון שאני לא נחמד.ה כי אני אומר.ת לא?

האם אנשים אמרו לי "לא" על דברים מסויימים

ועדיין אני אוהב.ת אותם?

האם אני רוצה שיאהבו אותי כי אני מרצה?

ד. "להגיד "לא" = לא יקנו ממני?

בהנחה שמדובר במשהו עקרוני, האם כשאומר כן,

ארויח או אפסיד לטווח הארוך?

האם זה החשש האמיתי? או שיכול להיות שהפרדיגמה שלי מורכבת משתי פרדיגמות (או יותר) לדוגמא:

אם אני אומר.ת "לא" = אני לא נחמד.ה = לא יאהבו אותי

אם אני לא נחמד.ה = לא יקנו ממני

ה. "להגיד "לא" = אני לא בסדר?

האם זה בסדר לא לרצות משהו?

האם אני פוגעת במכוון במישהו? האם לעמוד על שלי הופך אותי ללא בסדר?

3. בנו תבנית חשיבה נכונה:

התחילו מזה שכל אדם באשר הוא,

כל עוד שהוא לא פוגע במכוון, פיזית או ריגשית באחר – הוא בסדר! כך שנקודת הפתיחה היא: "אני בסדר" מותר לי לרצות או לא לרצות דברים. חשוב ממעלה ראשונה שאני אכבד את הרצון שלי ומותר לי לבקש שרצוני יכובד על ידי אחרים.

לכל אדם יש זכות בסיסית לרצות או לא לרצות משהו ודעתו או רצונו של אדם הם לפחות שווי ערך לדעתו או רצונו של האחר, אם תשאלו אותי – דעתי ורצוני חשובים לי יותר.

זה לא אומר שאני לא מתגמשת, זה לא אומר שאין מקום לפשרות ולפתיחות, אבל הנקודה היא שכשיש משהו שהוא עקרוני לי – אני אדע לסרב מבלי להתפתל, להסביר, לחשוש, או לחכות שיבינו אותי כדי להרגיש שאני בסדר.

הנה כמה פרדיגמות נכונות לדוגמה, שאם תאמצו אותן במקום הפרדיגמות הישנות, תוכלו להגיד "לא" בקלות יותר, בביטחון ותראו שלא רק שזה ישמור עליכם, אלא גם יעלה לכם את הדימוי העצמי שלכם על עצמיכם, את הביטחון העצמי

והסביבה תלמד לכבד אתכם יותר.

להגיד "לא" = להיות נאמן.ה לעצמי

להגיד "לא" = לאהוב את עצמי

להגיד "לא" = לכבד את עצמי

להגיד "לא" = לקרב אלי את מי שראוי לי ולהרחיק ממני את מי שלא יודע לכבד את רצוני

לקביעת פגישת מיקוד לחצו כאן

ממליצה לך גם לקרוא את זה:

איך להפסיק את הביקורת העצמית ההרסנית ולהרים את הראש

איך להפוך את "לא נעים לי" ל"נעים מאד"

איך למצוא זמן?

---

הטיפים עזרו לכם? יש לכם שאלות? אשמח לענות כאן בתגובות ואתם כמובן

מוזמנים לשתף